גמרא
פירוש
וְלֵימָא מַחְלוֹקֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבָּנַן הָא הדרן עלך המוכר את הבית
פרק ה – המוכר את הספינה
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
ולימא באנו למחלוקת ר׳ שמעון ורבנן, ואשמועינן דר׳ שמעון לדבריהם דרבנן קאמר להו, דהא על כרחין כרב נחמן ס״ל כדקאמר באידך מתני׳. דהא קמל״ן דר׳ מנחם בר׳ יוסי פליג.1 סליק פירקא בסייעתא דשמייא בנל״ך ואע״י בלא״ו2 פרק חמישי המוכר את הספינה מכר את התורן ואת הנס׳ ואת העוגן שלה3 עד עכשיו דברו במוכר קרקע מה מכר עמו, עכשיו דברו במטלטלין. והטעם לאלו מפני שאי איפשר לספינה זולתם והם מיוחדין למלאכה זו בלבד. אבל העבדים המש[משים]4 את הספינה לסדר המשוטות ולהעלות התורן והנס ולהורידן - אינן מיוחדין לכך, ולכל מלאכה הם עומדים, גם איפשר זולתם, כי האנשים ההולכים בה הם מסדרין ומעלין ומורידין. וכן המרצופין שמכניסין בה הנס׳5 בשעה שמורידין אותה, או שמצניעין6 בהם מאכלם - אינם מיוחדים למלאכה זו. ולא את האנתיקי - עסקה דאית בה,7 והוא לשון לעז של תוספת דבר שנוסף בה שאינו לצורך הספינה, וזה לא היה צריך אלא משום סיפא הוא דנקט ליה, שאם אמר לו היא וכל מה שבתוכה כולן מכורין. מכר8 את הקרון לא מכר את הפרדות וכו׳, לפי שאינן מיוחדות לכך, והן עומדות לרכיבה ולתשמישי׳ אחרים. מכר את הצמד לא מכר את הבקר, לפי שאין הבקר מיוחד לכך, ופעמים שהאדם מושך מהם הקרון,9 ופעמים שאדם חורש בחמורים, לפיכך כשמכר זה לא מכר זה. המוכר10 חמור לא מכר כליו נחום המדי אומר מכר את כליו, מפרש בגמ׳ דבשק ובדסקא וכומני פליגי, דת״ק סבר סתם חמור לרכיבה עומד, והני לא חזו [לרכיבת]11 אדם. שק ודסקיא - מפני שהם קשים. דסקיא - כמו מפץ, [ועומד]12 על השק דסקיא.13 כומני - מקום נשי וכ״ף תחת קו״ף,14 והיא פתוחה מלפניה ומוקפת מג׳ רוחותיו לרכיבת הנשי׳, ואינה אלא או למרכב נשי׳ - והנשים אינן רגילות לרכוב, או למשוא עגול שיכנס תוך ההקף. ונחום סבר סתם חמור למשאוי עומד, והרי הם מיוחדים למשוא, שאין להם תשמיש אחר אלא או למשא או לרכיבה דברי הכל מכורין.15 נס - אדרא, לשון [דרי אכתפיה],16 הני דדרו אכפא,17 לשון הולכה, כי הנס טוען אותה ומוליכה.18מהדורת נתנאל שפירא (עורך), 'שרידים מפירוש הראב"ד על מסכת בבא בתרא', נטועים יג (תשס"ה), עמ' 61–119, באדיבות הוצאת תבונות של המכללה האקדמית הרצוג. על הכנת המהדורה עמלו גם: צבי אונגר, אבי אסולין, שגיא אקשטיין, הלל אשכולי, אליעזר באומגרטן, דרור בונדי, יצחק בן דוד, אורי בריליאנט, יהודה גרנות, הרב יובל ואדעי, זיו זליגר, הרב יואל פרידמן, אביחי צור, איתי קצב. על הפירוש, ראו: ד"ר עוזי פוקס, 'מבוא לשרידים מפירוש הראב"ד על מסכת בבא בתרא', נטועים יג (תשס"ה), עמ' 53–60.
הערות
1 המשפט האחרון (״ואשמועינן... פליג״) אינו מובן ונראה קטוע. ייתכן שצ״ל ״רב הונא״ במקום ״רב נחמן״. ארבעת הקטעים האחרונים (״אמר רב הונא... פליג״) אינם מופיעים בשיטה מקובצת.
2 ״ברוך נותן ליעף כח, ולאין אונים עצמה ירבה״ (על פי ישעיהו מ׳, כט); ״ברוך ה׳ לעולם אמן ואמן״ (תהילים פ״ט, נג).
3 לפנינו במשנה: ״ואת הנס ואת העוגין״.
4 מילה זו קטועה בכתב היד והושלמה על פי השיטה מקובצת.
5 בשיטה מקובצת: ״בהם הנס״.
6 בכתב היד ניכרת כאן מחיקה של המילה: ״אותה״.
7 להלן עז ע״ב: ״מאי אנתיקי, אמר רב פפא עיסקא דבגווה״.
8 להלן עז ע״ב. רבנו פירש תחילה את שלוש המשניות הראשונות, וחזר אחר כך לפירוש הגמרא.
9 מילים אלו (״ופעמים... הקרון״) שייכות לכאורה לעיל בעניין קרון ופרדות, בין ״שאינן מיוחדות לכך״ ל״והן עומדות״.
10 להלן עח ע״א, ובשיטה מקובצת שם.
11 בכתב היד: ״לרכיבה״, ותוקן על פי השיטה מקובצת.
12 בכתב היד: ״וענמד״, ותוקן על פי השיטה מקובצת.
13 בשיטה מקובצת: ״דאסקיא״, ונראה שכוונת רבנו לפרש ״דסקיא״ כנוטריקון ״ד-א-סקיא״ (= שעל השק).
14 גם כאן מפרש רבנו ״כומני״ (= קומני) כנוטריקון ״מקום-נשי״.
15 בשיטה מקובצת: ״...או לרכיבה, דהם מכורין״.
16 בכתב היד: ״דראכתפיה״, ותוקן על פי השיטה מקובצת, ומקורו במגילה כח ע״א: ״דרב הונא דרי מרא אכתפיה״.
17 בבא מציעא, פג ע״א, ולפנינו שם: ״הני דדרו באגרא״.
18 בשיטה מקובצת מובא דיבור נוסף בשם רבנו: ״אלו המשוטות - פירוש החבלים שבהם מושכים הספינה ומכניסין אותה לנמל. ויש לפרש העצים שבהם מנהיגים הספינה שקורין להם בערבי אלמקאדיף. הראב״ד ז״ל״.
הערות
Gemara
Peirush